בועז ואורית (שמות בדויים), נשואים כבר 20 שנה. בועז היה זה שהרים את הכפפה ופנה לטיפול. עוד בטלפון בועז אמר לי שלראשונה מזה 20 שנה, הוא חש שהוא מאבד את אורית. בכל יום המרחק ביננו גדל וגדל" הוא הפטיר בעצב. לא… הבעיות בזוגיות לא החלו היום. אורית, אישה מרשימה ויפה מתארת את הרגע בו בועז ראה אותה לראשונה ככלה. הם היו רגע אחד לפני החופה, היא בשמלת כלה מחכה בחשש לתגובה שלו… הדבר הראשון שבועז אמר היה: "מה עשית לפנים שלך? מה זה כל האיפור הזה?"…עד היום הרגע הזה מרטיט את ליבה. כלה מבויישת ביום חופתה. בועז זוכר רק שאמר את האמת. כי זה מה שחשוב, להיות חברים. לומר זה לזאת הכל.
"אנחנו חברים טובים" אמרה לי אורית בפגישה הזוגית הראשונה. "יש לנו סקס טוב ואנחנו כל הזמן מדברים אחד עם השני. "חופרים" כמו שהבנים שלנו אומרים…." וכמעט בד בבד רומזת אורית כבר בפגישה הראשונה שהיא רוצה להיפרד.
ביני וביני אני תוהה על הפער. 20 שנה ביחד, בית למופת, שיחות נפש אל תוך הלילה ואפילו מיניות טובה… ולהיפרד? משהו בפאזל לא מסתדר לי….
כשהייתי נערה, גיסי נהג לשבת איתי שעות וללמד אותי מתמטיקה. זוכרת במיוחד בגעגוע את האופן בו לימד "בעיות מילוליות"…הוא הזכיר לי שוב ושוב: "תיעזרי בכל הנתונים, שום נתון אינו מיותר. זה כמו פאזל, אם כל החלקים נמצאים והשתמשת בכולם, הפאזל חייב להיות שלם"….
כשהגיתי בבועז ואורית, הבנתי שנעזרתי בכל הנתונים, אך יש חלקים חסרים בפאזל, שנכון לכרגע לא עולים על פני השטח.
פעמים רבות, הדברים אינם מתפרקים לנו בשל ארוע ספציפי שקרה, כי אם בשל התגובתיות לארוע.
אנו מגיבים במגוון דרכים למשבר
- הסתגרות, התנתקות והתרחקות – משבר גורם לעיתים לרגשות אשם, בושה והתכווצות רגשית. רוב האנשים מעדיפים לבוא אל הקשרים החברתיים שלהם מתוך מקום של חוזק ושליטה. רגעי משבר נחווים לרוב כרגעים בהם תחשת השליטה נעלמת.
- חרדה מוגברת והיצמדות יתר – הפחד מהמשכיות והעמקה של המשבר שהחל גורמת לחרדה. לעיתים קרובות החרדה מלווה בדפיקות לב מוגברות, קושי לישון היטב וקושי באכילה. פעמים החרדה מונעת המשך תפקוד תקין בחיי היום יום. פחד מאובדן אדם אהוב, יגרור בחלק מהמקרים להיצמדות מוגברת אליו וניסיונות בלתי פוסקים להתקרב.
- תוקפנות מוגברת, המכסה לעיתים קרובות על חרדה – במקרים מסוימים מתעורר כעס רב, שלעתים נובע מחרדה ופגיעות. אנו מרגישים מותקפים ומגיבים בהתקפת נגד.
- בריחה לעשיה – ברגעי משבר יש קושי ל"היות". אנו בורחים לעשיה מוגברת מתוך קושי להכיל את רגעי חוסר הוודאות ואת התחושות הקשות. העשיה נותנת תחושה מחודשת של שליטה.
- אופוריה המכסה על דיכדוך – יש קושי כרגע להיות במגע עם רגשות קשים של דכדוך וקריסה ואז כמנגנון הגנה אנו באופוריה ובתחושה של חופש. לעיתים אחרי האופוריה מגיעה ה"נחיתה".
תגובתיות מתמשכת יוצרת מציאות שהינה פעמים רבות, קשה להתמודדות מהמשבר עצמו. חלק ממנגנוני ההגנה שמתעוררים בשלב זה נותנים תחושה מבלבלת של כח ושליטה ומובילים לעשיה שאינה "נכונה" היות ויש עיוות מסויים של התמונה הכוללת.
ההתרחקות של אורית והרצון להיפרד, הובילו את בועז לחרדה עמוקה עד כדי אי יכולת לישון היטב בלילה. החרדה הובילה אותו לתלות יתר והיצמדות לאורית, מה שכמובן גרם לה להתרחק יותר ויותר והגביר את רמת החרדה הגבוהה בלאו הכי. בועז ואורית נכנסו למעגל קסמים הרסני. ככל שבועז נצמד יותר, אורית התבצרה עוד ועוד בעמדתה וחיזקה את רצונה להיפרד.
בתהליך הייעוץ והאימון הזוגי, בועז ואורית מנסים יחד להבין מה קורה להם. בד"כ כאשר שני אנשים מתבצרים בעמדה מנוגדת זאת לזאת, הקונפליקט הינו פנימי ולא חיצוני. בתוך בועז יש צדדים הרוצים להיפרד מאורית ואילו באורית יש צדדים שרוצים להישאר בזוגיות עם בועז. אט אט תוך כדי טיפול בועז ואורית, החלו לראות חלקים נרחבים יותר של התמונה.
את החלקים החסרים בפאזל, יש לאורית ובועז קושי להביא לדיאלוג הזוגי. הפחד הגדול מכולם עבורנו, הוא להינטש בעקבות חשיפה. לגלות לשני את החלקים שהכי קשה לחשוף ושהוא לא יוכל להכיל אותם. תמיד אמרתי שאמון אינו באמת אמון במישהו אחר. אמון הינו קודם כל אמון בייקום, שיהא מיטיב, מכיל ותומך. את התחושה בסיסית הזאת של אמון אנו רוכשים בזרועות אמא, שעוטפת, חובקת ומיטיבה איתנו. אמא טובה דיה.
אנקדוטות לשעת משבר
- נשתדל לא לקבל החלטות מתוך מקום של משבר, אנו לא רואים כרגע את כל התמונה כדי לקבל החלטה נכונה.
- ננסה למתן תגובות רגשיות שהם פרי חרדה ולחץ וניעזר במשפחה, חברים ואנשי מקצוע במידת הצורך.
- נדאג קודם כל למצבנו הפיזי ובעיקר לשינה תקינה ואכילה תקינה. הללו הראשונים שנפגעים ופגיעה זאת יוצרת המשך תגובתיות פיזית ורגשית.
- ננסה לכוון את הראיה שלנו לראיה רחבה יותר של התמונה כולה – נכוון את "הזום" כך שנראה את 20 שנות הנישואין ולא נתמקד רק במשבר הנוכחי.
משברים הם חלק אינטגרלי מהחיים. כפי שגלים מגיעים הן לשיאם והן נקודות השפל שלהם כך גם אנו במהלך החיים נוגעים וחווים את כל קצוות החיים.
ברגעי המשבר, נזכור שתכף הגל יתרומם. אנו יכולים לחשוב נכון ולפעול נכון ובכך לסייע לגל שלנו להגיע אל השיא הבא שמעבר לסיבוב.