מיניות ואינטימיות, היכן זה פוגש אותנו?
זוכרת היטב את המפגש הראשון עם גל (שם בדוי), נערה יפה וטמירה, הנראית בוגרת ומפותחת מכפי גילה. משיחה מקדימה עם הוריה ציפיתי לדמות מתריסה, כעוסה והופתעתי לחוש את האמפתיה שמילאה אותי, אל מול העיניים החומות והנבונות והשיער הגולש שהביעו חום ורוך. הגוף נשי והפנים תמימות. חשתי שיש בגל כאין פיצול בין הגוף המתפתח והמתבגר והתנועתיות המתריסה שלו, לבין המראה הילדותי והמבע הרך של הפנים. בחדר הטיפול, גל מספרת על ילדות מאושרת בחיקם של אבא, אימא ושלושת אחיה הבוגרים. גל היא "הנסיכה על העדשה" שנולדה לאחר שלושה בנים תוססים והיתה החלום והכמיהה של אבא ואמא.
בשבועות הבאים, אני מקשיבה לגל. לסיפורים עוטפים על ימי הולדת מושקעים, על ארוחות צהריים חמות וטעימות שאמא מכינה, על האחים שעוטפים, שומרים ומטפחים את הנסיכה של הבית וערה ודרוכה אל מבע הפנים שמשתנה באחת, שעוטה חרדה ואימה, כאשר גל מספרת על ההתבגרות שלה, על המחזור הראשון, על מבע פניה של אמא ועל הקניה של החזיה הראשונה. על אבא שלפתע מתרחק ללא הסבר והתחושה שמלווה את גל שמשהו התקלקל בה. ילדות מאושרת היתה לגל. והתבגרות???
אני חושבת על גל והוריה, על הילדות העטופה והמוגנת שמתמוססת לפתע מול ההתבגרות המינית, שיתכן ומאיימת באופן כלשהו על התא המשפחתי. אני נזכרת באימא של גל ורואה מולי מראה פוריטני שמרני וחושבת עליה, מה קרה לה מול הוריה, כאשר היא היתה נערה מתבגרת?
מיניות ואינטימיות הם נושאים משמעותיים בתוך מארג משפחתי. ישנם הורים המביעים חיבה ורמזים לקיומה של מיניות במערכת היחסים בינהם וישנם משפחות שבהם הילדים אינם זוכים כלל לראות כל גילויי חיבה בין הוריהם. יש לכך הקשרים תרבותיים, משפחתיים ואישיותיים. התפתחות מינית של נער/ה במשפחה, מפגישה את ההורים עם התכנים הללו והאופן בו הם הפנימו מיניות והתפתחות עוד בהיותם ילדים רכים בבית הוריהם וכמובן היחס של הוריהם להתפתחות המינית שלהם. נושאים לא מעובדים מבחינה רגשית עוברים במשפחה מדור לדור כחוט השני, כחלק מתורשה פסיכולוגית, לעיתים קרובות לא מודעת.
בשיחות שלנו, אימא של גל, זכרה היטב את הפעם הראשונה שקיבלה מחזור. בספרה את הסיפור פניה עטו את אותה אימה שחויתי מגל. קימה בבוקר אל יום בהיר, כתם אדום ומרשיע על סדין לבן ופניה של אימה שלה שלא אומרות מילה אך מביעות שאט נפש. אוספות בתנועות זריזות ונחושות את הסדין המוכתם ומקרצפות ללא לאות את המיזרן שהתלכלך. אימא של גל, התבגרה מינית אל תוך השקט הרועם הזה, אל התחושה שיפה השתיקה.
אביה של גל, במהלך השיחות ההוריות שלנו פותח גם הוא דיבור על קשת רחבה של רגשות מבולבלים אל מול התפתחותה המינית של ביתו. הוא מוצא עצמו נזהר לפתע מהחיבוק החם והעוטף שהיה מנת חלקם בכל שנות ילדותה. מתרחק. מפחד לחוש ולו רגע אחד בודד של משיכה אל הילדה שלו, שאט אט הופכת לאישה. מרגיש אשם אל מול המבטים המופתעים של גל, שלא מבינה מה קרה. לאן נעלם חיבוק הדב של אבא?
פעמים רבות המיניות המתפתחת של ילדינו מפחידה ומבלבלת אותנו, ההורים. כהורים אנו מגיבים במגוון דרכים אל מול הבלבול והחשש מההתפתחות המינית של ילדינו:
- התרחקות – מתרחקים כדי להימנע מהתמודדות עם רגשות מבלבלים ובכך, ללא משים, חונקים את האינטמיות שהיתה פעם חלק אינטגרלי ממערכת היחסים.
- תחרות – מיצרים ומקיימים תחרות מאיימת, בין האם לביתה או בין האב לבנו. ההורים חווים קנאה וכמיהה, לימי הנעורים, לחיות, למיניות המתפרצת ונוצרים מאבקי כוחות לא מודעים ביננו ובין ילדינו.
- אדישות ואפתיה – הורים אחרים נשארים אדישים ואפתיים להתפתחות המינית של ילדיהם ובכך נותנים להם תחושה שכח השפעתם האישיותי והמיני דל ומרפים את ידיהם וביטחונם העצמי.
- היענות והתפתות – ההתרגשות מהמיניות המתפתחת של הילדים מביאה באופן לא מודע למשחק עדין וסמוי כאין פלירטוט עדין.
- היענות פתולוגית – היענות הלכה למעשה לרמזים המיניים וההתפתחות המינית של הילדים. מובן כי דפוס זה הינו חריג והרסני לכל המארג המשפחתי.
אבא של גל מוצף ברגשות מבלבלים, לא ידע כיצד נכון להתמודד עם התפתחותה המינית של ביתו, בחר, באופן לא מודע בהתרחקות. אימה של גל, מוצאת עצמה מכווצת אל מול זכרונות עבר שהיו מנת חלקה עם אימה שלה, מגיבה גם היא ממקום טעון ולא מודע אל עבר התבגרותה המינית של גל.
גל עצמה חשה בודדה בתוך המערכה, מאבדת את הקרקע היציבה שהיתה מנת חלקה בילדות המוקדמת. לא מבינה מדוע אביה מתרחק ובודאי אינה מבינה את פשר הקפיאה והנוקשות של אימה. מה יהיה??? במהלך הטיפול הוריה של גל נהיו מודעים למטעני העבר שלהם והאופן בו הם באים לידי ביטוי עם גל, כמו גם לסוגיות עכשויות הקשורות ליחסים שלהם עם גל. שוחחנו על תחושותיה של גל כיום ועל הגעגוע לאימא ואבא של פעם. העיבוד הרגשי וההכוונה סיעו להוריה של גל להתקרב שוב ולהתמודד עם הקונפליקטים שלהם. כיום גל מרגישה בטוחה יותר עם אמא ואבא, מעט נינוחה יותר מבעבר עם התבגרותה והתפתחותה.
כמה אנקדוטות לנו ההורים:
- נהיה מודעים לאופן בו ההתבגרות שלהם מפעילה אותנו – פיזית ורגשית.
- נחמיא, נתרגש ונפרגן להם על ההתבגרות והגדילה.
- נשים לב שאנו לא מתרחקים, דוחים אותם או אפתיים אל ההתבגרות המינית שלהם
- ננסה לשמר את האינטמיות שתמיד היתה ונתאים את אופן המגע לגיל ולמיניות המתפתחת
- נשים לב שההתרגשות והפירגון, אינם בגדר פלירטוט עדין וכי הגבולות ברורים.
המשימה שלנו כהורים מאתגרת: לפרגן ולהתרגש איתם מחד וליישם גבולות ולחנך למיניות מותאמת, מוגנת ואינטימית מאידך. נזכור שהם מתבגרים וגדלים ומאוד זקוקים עכשיו ותמיד לאימא ואבא לצידם.